Make your own free website on Tripod.com

דף הבית
מבוא
מאמרים
שו"ת
קורסים
הזמנות

 

 

נהלי הרבנות הראשית

  מבוא

 

מערכת הכשרות במדינת ישראל היא מערכת עניפה, מורכבת ומתפתחת ככל שייצור המזון מתפתח הן מבחינת איכות המזון והן מבחינת הטכנולוגיה.

 

על פי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג  (1983) מועצת הרבנות הראשית לישראל הינה הגוף היחידי המוסמך לתת תעודת כשרות לבתי עסק שונים בארץ וכן למוצרי יבוא. במסגרת זו פועל אגף הכשרות הארצי כגוף מקצועי המפקח בכל תחומי הכשרות.

מכח החוק הנ"ל,  מואצלת הסמכות לרבנויות המקומיות, למחלקות הכשרות במועצות הדתיות ברחבי הערים ולרבנים המקומיים להעניק תעודת כשרות בתחום מקומם, כולל פיקוח והשגחה למפעלים ובתי עסק העומדים בכללי הכשרות הארצית .

 

"אגף הכשרות הארצי" מאחד בתוכו מחלקות ויחידות פעולה, העוסקות בתחומי הכשרות השונים, כגון: משחטות, בתי מטבחיים, מפעלי תעשיה וחרושת, בתי בד, יקבים, מחלבות, מלונות, אולמות, שרותי  הסעדה, מוסדות חינוך וכפרי נוער וכו'.

 

יש לזכור, הכשרות היחידה הניתנת למקומות אלו היא של הרבנות המקומית בין אם זו כשרות רגילה או אף כשרות למהדרין, בעל העסק המעונין בהשגחה נוספת רשאי לקבל זאת  כתוספת בלבד.

 

על מנת ליצור מערכת כשרות אחידה ומוסדרת, מובאים בפניכם נהלי כשרות אלו המהווים כללים אחידים לכל עסקי המזון לפי התחומים השונים.

 

מטרת הנהלים:

·        קביעת רמת כשרות אחידה לכל הרבנויות.

·        מניעת בלבול בהנחיות משתנות.

·       פרסום נהלים אחידים – מהווה שפה אחת ודברים אחדים הן לרבנויות והן לבעלי העסקים.

·       יישום כולל של הנהלים - מיקל על הפיקוח וההשגחה.

 

הענקת כשרות

בשורות הבאות אנו מבקשים להביא בפניכם את סדר הפעולות המתחייבות קודם מתן תעודת הכשרות.                                                          

 

הענקת הכשרות היא השלב הסופי שקודמים לו שלבים חיוניים.

 

אין בדברים הבאים משום חידוש כלל אלא רק בנית השלבים לפי סדר נכון כדי להקל על הרבנים בכל השלבים הקודמים למתן תעודת הכשרות. לכן יש לפעול בצורה הבאה:

 

1.         בקשה לקבלת תעודת הכשר
כל בעל עסק בתחום המזון יגיש בקשה כתובה ומפורטת בה הוא מבקש מהרבנות המקומית שבתחומה העסק נמצא, שתעניק לו תעודת כשרות וזאת בהתאם לתקנות חוק איסור הונאה (תעודות הכשר). בטופס הבקשה יכתוב את כל הפרטים המזהים את העסק, שמות בעל/י העסק, אישורי משרד הבריאות, אישור יצרן (מס' יצרן) מס' עוסק מורשה.
כמו"כ יפרט בעל העסק את אופי הפעילות באופן מלא כגון: הכשרה, בישול, אפיה, מוצרים מוגמרים, סוגי אריזה מתוכננים, שעות פעילות, בשרי / חלבי / פרווה וכו'.
טופס זה מהווה את הבסיס להתקשרות עם מח' הכשרות המקומית .
מטרת מילוי הטופס בפרוטרוט היא אחת: הכל גלוי, הכל בכתב ומראש. כל זאת, כדי למנוע אי הבנה בהמשך הטיפול.
                                          אין להתפתות ולומר זה לא חשוב אפשר בעל פה.
מסמך בקשת הכשרות החתום ע"י בעל העסק מהווה גם התחייבות מצד המבקש, למלא אחר דרישות והנחיות הרבנות וכאסמכתא למקרה של תקלות או הפרה של הסכם.

2.         אישור הרב האחראי
הרבנות המקומית שולחת רב האחראי על הכשרות או נציג מטעמו לעסק הנ"ל.
תפקידו:
א.   לבדוק בפועל את העסק על כל מרכיביו, שלוחותיו וסניפיו.
ב.   לוודא התאמת הבקשה שבטופס למציאות בעסק.
לאחר מכן כותב הרב האחראי אישור בו הוא מגדיר שבדק את העסק ופרטי הבקשה וממליץ / לא ממליץ להנפיק תעודת כשרות מהסיבות המפורטות.
שלב זה חשוב מאוד שייעשה ביסודיות (ושלא יהווה עילה לבעל העסק לומר : "כן יש לי כשרות, הרב פלוני כבר היה אצלי והתעודה בדרך").
את האישור יביא הרב אחראי בפני הרב נותן ההכשר.

 

3.         נוהלי השגחה מתאימים לעסק
בעל העסק מקבל נהלי השגחה כתובים המתאימים לעסק שלו והוא חותם שהוא האחראי מבחינה מנהלית ליישומם.

 

4.         הסכם השגחה
הרבנות והמועצה הדתית במקום מכינים הסכם השגחה כתוב, בו יפורטו כל הנושאים המהווים התקשרות מחייבת בין בעל העסק לבין הרבנות שהפועל היוצא הוא מתן תעודת כשרות לעסק ואפשרות הפרסום כי העסק אכן כשר כגון:
- פרטי זיהוי העסק ובעליו. במקרה של חברה בע"מ, יש לקבל שמות בעלי המניות ושמות המנכ"ל או המנהל או הגורמים האחראיים.
- פעולות קבועות בתחום הכשרות.
- שעות פעילות.
- שכר השגחה מוגדר ותנאים נלווים (אין לגבות מבעל העסק כל תמורה נוספת מעבר לתשלום אגרה ושכר השגחה, כחוק.
-  אי מתן טובת הנאה כל שהיא לשום גורם רבני הקשור לעסק.
- תנאי עבודה הולמים למשגיח.
- איסור פתיחת העסק בימים מוגדרים כגון: שבתות, חגים וכו'.
- הגדרת האריזות וסימוני הכשרות.

-הצבת התעודה במקום בולט.
- איסור צילום תעודת הכשרות.
- נהלי הכשרות מהווים חלק בלתי נפרד מההסכם.
יש לזכור, כל מה שנכלל בהסכם ההשגחה הכולל את נהלי הכשרות, הוא המחייב ואי קיום ההסכם או חלק ממנו, מהווה עילה להסרת הכשרות והפרסום על כך ולבעל העסק לא תהיה שום תביעה כנגד הרבנות בהקשר לכך.
אי עמידה בתנאי ההסכם מהווה עבירה על סעיף 2 לתקנות חוק איסור הונאה בכשרות תשמ"ט (1989) וניתן להטיל קנס מנהלי.
בעל העסק חותם על ההסכם.

 

5.         אגרה
בעל העסק ישלם אגרה על פי הכתוב בחוזר מנכ"ל משרד הדתות ויקבל קבלה על כך.

 

6.         משגיח/ים
הרבנות תקבע משגיח/ים לעסק ותתן לו כתב מינוי. המשגיח יחתום על אחריותו לביצוע נהלי הכשרות לעסק.
הרבנות איננה המעביד או המעסיק של המשגיח אולם סמכותה וחובתה להכתיב לבעל עסק מי הוא המשגיח, מה מעמדו, מה סמכויותיו וחובותיו. המשגיח ימלא את תפקידו בהתאם להנחיות הרבנות תוך חובתו כעובד כלפי מעבידו בכל ענין ובכך שאיננו פוגע בחובותיו מטעם הרבנות.

 

7.         המועצה הדתית תנפיק אישור תשלום אגרה. אישור זה מיועד למנהל מחלקת הכשרות ויצורף לתיק בעל העסק מקבל הכשרות.

 

8.         אישור תעודה
הרב המקומי יאשר הנפקת תעודה לעסק.

 

9.         תעודת כשרות
הרבנות – המועצה הדתית תנפיק תעודת כשרות הולמת – יש חשיבות לצורת התעודה, לפרטי העסק באופן ברור, לסוג הניר באופן שצילום התעודה לא יצא ברור וכן מיספור התעודות וסימון בהולוגרמה.
החותם על התעודה הוא רב המקום במידה והוא הוסמך לכך ע"פ חוק. יש לציין את שם המשגיח במקום (כולל מס' פלאפון).

 

10.       עדכון התעודה
הרבנות תקפיד לחדש התעודה מיד עם תום תוקף התעודה הישנה, כדי למנוע אי נעימות לבעל העסק וכדי להציג שירות נכון לבעל העסק.
כל זאת כמובן אם כל תנאי הכשרות במקום נשמרים הן הנוהלים והן הסכם ההשגחה.
 
עשרת השלבים האלה הם "עשרת הדברים" המהווים את סדר הכשרות.
בביצוע עשרת הדברים יש הרבה משום "והייתם נקיים מה' ומישראל" ויש בהם גם משום "והייתם קדושים" ויש בהם משום "ואנשי קודש תהיון לי".

 

                                                        סדר הכשרות ערובה להצלחת הכשרות.


כל הדברים האמורים לעיל, הינם פרי נסיון מעשי המצטבר בשטח הכשרות וכתוצאה מעמל רב, חשיבה מאומצת וממוקדת (יש לציין לשבח את רבני העיר צפת ת"ו אשר ערכו בכתובים את סדרי הכשרות בעירם, כמובן שגם בערים וישובים נוספים בארץ הקודש עומלים ללא ליאות על משמר הכשרות) אשר על כן, אנו באים בקריאת קודש לנהל את הכשרות כמקצוע קודש אשר חובה על כל מי שעוסק בטיב הכשרות שיהא לו עסק עמהן, ילמד את המקצוע כראוי, יתמחה בו שכן רב המתמנה לכהן ברבנות, לא בהכרח התמחה בטיב החומרים המתחדשים לבקרים בתעשיית המזון, המתפתחים מדי יום כמעט, ולכן ראוי ורצוי ללמוד את כל החידושים בתחום הכשרות, ללמד את המשגיחים את תורת הכשרות, להיעזר במומחים בענין, "ולא ישקוט על שמריו".

רק מתוך יראת קודש לטהרת השולחן, יבוא אל מלאכת הקודש הזו פנימה וכפי שמובא בספר "נפש ישעיה": "וכן הרבנים הנותנים הכשרים אע"פ שלקחו משגיחים יראי ה' אל יסמכו הכל על המשגיחים, רק הם בעצמם יבקרו מפעם לפעם לעשות בדיקה יסודית אם ההשגחה היא טובה בכל הענינים, ואם הרבנים והמשגיחים ידעו את האחריות שלהם כלפי הקב"ה וכלפי הציבור שלא יכשלו בנבילות ח"ו ויעשו הכל באמונה, אז תבוא עליהם ברכת טוב ואז יאכלו ענוים וישבעו בלי שום פקפוק כלל".

 

משגיחים – הכשרה והשגחה

מלאכת ההשגחה בעסקי המזון אינה קלה כלל ועיקר מכמה וכמה טעמים:

1.         הכשרות היא מקצוע – המשגיח צריך שיהיה בעל מקצוע בכשרות ולא תמיד יש משגיח מקצועי בהישג יד למנותו כמשגיח.

2.         דעה רווחת היא, ששכר המשגיח יכול להיות נמוך מהממוצע (לכן אין בנמצא משגיחים המסתפקים בשכר נמוך) דבר העלול להשפיע על רמת ההשגחה.

3.         רוב המשגיחים מקבלים שכרם מבעל העסק – דבר הפסול מעיקרו וכבר כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל "על כל פנים צריך משגיח תמידי, ויהיה משגיח איש אמיץ רוח, אף שהוא ירא שמים, ששכר אומנותו יהיה רק משתלם מוועד הכשרות, ולא יהיה לו שום חשבונות עם בעלי בית החרושת, שלא יצטרך להחניף להם" (אג"מ חיו"ד ח"ד).

4.         למשגיח צריכות להיות תכונות אופי מתאימות, אומץ לב ותקיפות דעת, לעמוד מול לחצים ופיתויים.

 

לכן:

1.         יש להכשיר משגיחים בקורסים מסודרים וכן בהשתלמויות וימי עיון.

2.         יש להדריכם לאופי תפקידם - יחסי–אנוש, התנהגות הולמת, משמעת עצמית ודוגמא אישית.

3.         יש לתת הנחיות המתאימות לאופי הפעולות בעסק בו הוא משגיח.

4.         יש לבצע בחינה ורענון בהלכות הכשרות הקשורות לתפקידו.

5.         יש לקבוע בכתובים את תפקידי המשגיח, שעות פעילותו, החלפתו, בהתאם לכל עסק.

 

                                           הצבת משגיח שאינו מתאים – זו פגיעה בשליחות ובשירות.

 

המשגיח

כללי: הגדרת תפקידו של המשגיח היא, אדם המוכשר מראש להשגיח ולפקח על העסק בו הוא עובד, בתחום חומרי הגלם, תהליכי הייצור, הפעילות בעסק, האריזה, סימוני הכשרות והשיווק, בכך הוא מבטיח כי מתקיימים נהלי הכשרות במקום, על הצד הטוב ביותר.

 

הכשרת ומינוי המשגיח

·            מן הראוי שהמשגיח יעבור קורס להשגחה.

·             יתמחה בנושאי הכשרות בכלל ובהתאם לעסק בו הוא אמור לעבוד בפרט.

·              ישתלם בהלכות כלליות הקשורות לעבודתו – הן ב"אורח-חיים" והן ב"יורה-דעה".

·             יונחה באופן פרטני ע"י הרב אחראי, בקשר לעסק בו יעבוד.

·             יקבל נהלי כשרות והסכם השגחה הקשורים לעסק ויחתום כי הוא מקבל עליו לבצע ולוודא קיום הנהלים.

·             יקבל מינוי בכתב  מהרב האחראי כי הוא משמש כמשגיח בעסק.

·              יוגדר בכתב, כי הרבנות איננה המעסיקה את המשגיח מבחינה מקצועית אלא אחראית לטיב פיקוחו והשגחתו ואין סמכות לבעל העסק לפטרו כלל אלא לאחר תיאום מראש עם הרבנות ובכפוף לשמירת כל זכויותיו וחובותיו, עם זאת, גם למקרה שהרבנות האחראית תפטר אותו, המשגיח יקבל את מלוא הפיצויים (כל זאת בהסכם ההשגחה).

·            במקומות בהם יש השגחה בהיקף של למעלה ממשרה אחת תתבצע חפיפה מסודרת בין המשגיחים ועלות זמן החפיפה תהיה על בעל העסק (סעיף זה יוגדר בהסכם ההשגחה).

·             אין להתפתות ולמנות משגיחים שאינם ראויים הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.

 

 

יש לזכור, המשגיחים מהווים את "פני הכשרות" בפני הציבור